25 Aug
25Aug

על שורש השם "מטטרון" ישנן מספר דעות: 1. ספר הערוך בפירושו הראשון כותב: "נראה שעניין הקדמה הוא" (כלומר: זה ש"מקדים"). על דרך זה מפרש בעל "מוסף הערוך": "פירוש בלשון רומי ממונה הולך לפני הצבא לתור לאנשי המלחמה מנוחה ובית מלון". 2. הערוך בפירושו השני מייחסו ל"שמירה" (כלומר: שומר), כמו שתרגם אונקלוס "וישמר משמרתי": "ונטר מטרת מימרי". 3. הרמב"ן (1194-1270 בערך) בפירושו הראשון כותב: "כי פירוש המלה: מורה הדרך". 4. הרמב"ן בפירושו השני כותב: "שמעתי כי שליח בלשון יון: מטטר". 5. הרלב"ג (1288 – 1344) מפרש "שהוא אֵם בלשון רומי". 6. ר' מנחם די לונזאנו 

  • המלאך מטטרון נזכר לראשונה בספרות ההיכלות, בספרי היכלות רבתי והיכלות, ובספר "שיעור קומה". ההרחבה העיקרית של דמותו מצויה בספר היכלות, שבו מספר מטטרון לרבי ישמעאל את הגניאולוגיהשלו ואת האופן שבו זכה למקום בו הוא נמצא כעת. ר' ישמעאל עולה למרום ב"צפיית המרכבה", פעולה של התעלות מיסטית, ושם הוא נפגש ב"מטטרון מלאך שר הפנים", שנשלח להדריכו בעולמות העליונים. ר' ישמעאל שומע כי המלאכים האחרים מכנים את מטטרון "נער", ומטטרון עצמו אומר לו שהאל בעצמו נוהג לקרוא לו כך. בתגובה לשאלת ר' ישמעאל לפשר הכינוי, מספר מטטרון כי בתחילה הוא היה אדם – חנוך …

  • מלבד ההתייחסות אליו בספרות המרכבה וההיכלות, ישנם גם מספר אזכורים של מטטרון בספרות התלמודית (מסכת חגיגה ט"ו, ע"א; מסכת סנהדרין ל"ח, ע"ב; מסכת עבודה זרה ג', ע"ב). האזכור הראשון הוא בתוך הסיפור של "ארבעה שנכנסו לפרדס", ומתאר את חטאו של אלישע בן אבויה, שראה את מטטרון וחשב שמדובר באל או במקביל לו, ומטטרון נענש על כך: מסיפור זה, הנמצא גם בספר היכלות, ניתן ללמוד מספר דברים על האופן שבו התלמוד מציג את מטטרון – תפקידו של מטטרון (או אחד מתפקידיו) הוא לכתוב את זכויותיהם של ישראל; הוא יכול לשבת כמו האל עצמו, בניגוד למלאכים אחרים; והדבר החשוב ביו…
המלאך מטטרון הוא למעשה הרובוט היהודי. המלאך מטטרון הוא למעשה הרובוט היהודי.​ על שורש השם "מטטרון" ישנן מספר דעות: 1. ספר הערוך בפירושו הראשון כותב: "נראה שעניין הקדמה הוא" (כלומר: זה ש"מקדים"). על דרך כמו שתרגם אונקלוס "וישמר משמרתי": "ונטר מטרת מימרי". 3. הרמב"ן (1194-1270 בערך) בפירושו הראשון כותב: "כי פירוש המלה: מורה הדרך". 4. הרמב"ן בפירושו השני כותב: "שמעתי כי שליח בלשון יון: מטטר". 5. הרלב"ג בספרי היכלות רבתי והיכלות ובספר "שיעור קומה". ההרחבה העיקרית של דמותו מצויה בספר היכלות שבו מספר מטטרון לרבי ישמעאל את הגניאולוגיהשלו ואת האופן שבו זכה למקום בו הוא נמצא כעת. ר' ישמעאל עולה למרום ב"צפיית המרכבה" פעולה של התעלות מיסטית ושם הוא נפגש ב"מטטרון מלאך שר הפנים" שנשלח להדריכו בעולמות העליונים. ר' ישמעאל שומע כי המלאכים האחרים מכנים את מטטרון "נער" ומטטרון עצמו אומר לו שהאל בעצמו נוהג לקרוא לו כך. בתגובה לשאלת ר' ישמעאל לפשר הכינוי מספר מטטרון כי בתחילה הוא היה אדם – חנוך … מלבד ההתייחסות אליו בספרות המרכבה וההיכלות ישנם גם מספר אזכורים של מטטרון בספרות התלמודית (מסכת חגיגה ט"ו ע"א; מסכת סנהדרין ל"ח ע"ב; מסכת עבודה זרה ג' ע"ב). האזכור הראשון הוא בתוך הסיפור של "ארבעה שנכנסו לפרדס" ומתאר את חטאו של אלישע בן אבויה שראה את מטטרון וחשב שמדובר באל או במקביל לו ומטטרון נענש על כך: מסיפור זה הנמצא גם בספר היכלות ניתן ללמוד מספר דברים על האופן שבו התלמוד מציג את מטטרון – תפקידו של מטטרון (או אחד מתפקידיו) הוא לכתוב את זכויותיהם של ישראל; הוא יכול לשבת כמו האל עצמו בניגוד למלאכים אחרים; והדבר החשוב ביו…
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.